"אדם כיציר מחשבותיו" כך נקרא ספרו של ג'יימס אלן שנכתב בשנת 1902. הוא למעשה פותח דלת למבול הספרים בתחום ההתפתחות והצמיחה האישית וסולל דרך למקצעות הפופולריים כמו אימון וקואצ'ינג. זהו ספרון קטן אבל, לדעתי, חובה לכל הקואצ'רים והמאמנים האישיים והעיסקיים, וכך גם לכל אדם המעוניין בהתפתחות עצמית. אביא כאן כמה מן הרעיונות המרכזיים וזאת תהיה התחלה טובה לכל הכתבות עתידות להתפרסם בבלוג ובאופן כזה או אחר יהיו מכוונות לנושא ההתפתחות והצמייחה האישית.
אדם אינו מושך אליו את מה שהוא רוצה להיות אלא את מה שהוא.
בניגוד לספר הפופולרי של השנים האחרונות "הסוד", ג'יימס אלן טוען כי אדם אינו מושך אליו את מה שהוא רוצה להיות אלא את מה שכמותו. במילים אחרות, מי שאנחנו באמת זה מה שמשפיע ומעצב את חיינו, את מה שיש לנו ואת מה שאין לנו. אדם אינו משיג את מה שהוא מתפלל ומייחל לו אלא את מה שבאמת מגיע לו. החיים שלנו הם פרי פעולותינו. וכל פעולה שלנו היא פרי המחשבותינו. זה נכון גם לגבי הפעולותינו המתוכננות וגם לגבי פעולותינו הספונטניות, בלתי מודעות ובלתי צפויות. אדם בונה או הורס את עצמו על ידי צבא מחשבותיו. כמו שהצמח אניו גדל ללא הזרע, כך כל פעולה של אדם נובעת מן הזרעים החבויים של מחשבותיו.
המחשבה היא הסיבה והפעולה היא התוצאה: זהו החוק המוחלט של צמיחת האדם ואסור לבלבל בינהים. כאן חשוב להדגיש כי אדם הוא אדון מחשבותיו ולא הפוך. (דודו טופז לא היה מסכים עם זה וטוען את ההיפך: "המחשבות הרעות השטלתו עלי...") לכן, המפתחות לכל המצבים של האדם נמצאים בידיו כולל ההצלחה והאושר. לכן, בדיוק כמו שכדי למצוא בנהר אבן חושן צריך לחפור ולחפש ולזקק במאמץ רב הרבה אבנים זולות, כך באותו מאמץ רב אנחנו צריכים לחפש את היהלומים שנפשנו, לזקק אותם ולהפוך לאבני השתיה של קיומנו.
הנסיבות אינן מעצבות את האדם אלא מגלות אותו
זהו ממש משפט המחץ של אלן. תחשבו על זה רגע. פושע אינו מגיע לכלא כשבוי הגורל אלא באמצעות מחשבות שפלות. אדם עם מחשבות טהורות לא יבוא לידי פשע על ידי מצוקה אליה עלול להיקלע ע"י הנסיבות. המחשבה הפושעת מתבשלת בפנים האדם זמן רב עד שבנסיבות מתאימות היא פורצת החוצה בכוח שצברה שנפש האדם. לכן, חייב האדם, בהיותו המושל של מחשבותיו, לבחור אילו מחשבות הוא מטפח בליבו ולזכור שכל אחת מהן היא הסיבה לחייו כפי שהן.
אם כך, להילחם נגד נסיבות החיים זה כמו להילחם נגד התוצאות תוך כדי טיפוח מתמיד בלב את הסיבות לתוצאות הבלתי רצויות הללו. מחשבותינו מהר מאוד הופכות להרגלים והרגלינו יוצרים עבורינו את נסיבות החיים. מחשבות של שנאה מתגבשות להרגלים של האשמה ותוקפנות אשר יוצרות, בסופו של דבר, פגיעה וכן גם העונש שבא בעקבות הפגיעה. לכן, מי שרוצה לשפר את חייו חייב לשפר את עצמו.
אדם אחראי על תווי הפנים שלו
בדיוק כפי הנסיבות חיינו נובעות ממחשבותינו כך גם הבריאות שלנו. בכל קבוצה להורדת משקל יגידו לכם שהכל בראש. לא תוכלו לרזות ללא שינוי מחשבתי, שינוי בגישה לאוכל ולעצמכם. אותו דבר עם המראה החיצוני. המשורר יוסף ברודסקי אמר פעם (ואני מאוד אהבתי את האמירה הזאת) כי אחרי גיל 35 אדם אחראי על תווי הפנים שלו. מחשבות קנאה וחשד משתקפות בפנים שונה ממחשבות של חמלה. וכך גם אצל שני אנשים זקנים יהיו קמטים שונים: הקמטים של חשדנות נראות שונה מהקמטים של שלווה.
רוצים הצלחה? תפקסו את המחשבות שלכם על המטרה ועל תתנו להן להתפזר
דרך המלך לשליטה עצמית היא קביעת המטרה והתמסרות להשגתה. המרטה צריכה להפוך למרכז מחשבות האדם וכך היא תהפוך לכוח המניע ותעוזר לכם להתגבר על כל המכשולים. מי שרוצה להשיג דבר כלשהו אסור לו לתת למחשבותיו להתפזר. ואפילו אם נכשלתם פעם אחר פעם לעשות כך, עליכם לחזור ולהמשיך מחדש עד שתשיגו את המבוקש. ואלה מכם שאין לכם מטרה גדולה בחיים, צריכים להתרכז בלעשות את מה שאתם עושים כיום בצורה הטובה ביותר.
כפי שאדם חלש פיזית יכול לחזק את עצמו ע"י אימון קפדני וסבלני כך יכול בעל המחשבות החלשות לחזק את עצמו ע"י תרגול בחשיבה הנכונה.
מחשבות של פחד וספקות תמיד יובילו לכישלון. מי שיכבוש את הספק והפחד יכבוש את הכישלון.
אל תצפו לעזרה
אדם חזק אינו יכול לעזור לאדם חלש ממנו אלא אם כן החלש הזה רוצו להיעזר. וגם אז על האדם החלש להתחזק בעצמו. הוא חייב בכוחות עצמו לפתח את העוצמו שהוא מעריץ באחר. איש מלבדו אינו יכול לעשות זאת עבורו. זהו תמצית רעיונותיו של ג'יימס אלן ובזה אסתפק לפעם הזאת.
